אזורים שבהם התפתחו עצי האבוקדו במקור – אמריקה המרכזית והדרומית – המאביקים הטבעיים העיקריים לא היו דבורי הדבש, אלא דבורים חסרות עוקץ (Meliponini). חרקים מקומיים אלה התפתחו יחד עם פרחי האבוקדו, והסתגלו היטב למבנה הפרח ולתזמון הפריחה.
בניגוד לדבורת הדבש האירופית, הדבורה חסרת העוקץ קטנה וזריזה יותר, מה שמאפשר לה לנוע בקלות בתוך החללים הצרים של פרחי האבוקדו. לעומתה, דבורת הדבש הגדולה יותר מתקשה לעיתים ליצור מגע יעיל עם איברי הרבייה של הפרח – מה שמוביל ליעילות האבקה נמוכה יותר.
חוסר ההתאמה המתואר בין פרח האבוקדו לדבורי הדבש – מסביר מדוע גם כאשר פעילותה נרחבת, היא אינה מבטיחה בהכרח האבקה מוצלחת.
שתי דבורים חסרות עוקץ (משמאל ובמרכז) לעומת דבורת דבש (מימין), ליד פרח אבוקדו לצורך קנה מידה.
מקור
פרחי האבוקדו – לא בתפריט של דבורי הדבש
בזמן פריחת האבוקדו זהו מראה שגרתי: כוורות פזורות סביב המטע, דבורי דבש עפות באוויר – אך מעטות מהן נוחתות על פרחי האבוקדו עצמם. מחקרים מראים כי דבורי הדבש אוספות לעיתים קרובות את רוב האבקה שלהן מצמחים אחרים, גם כשהן נמצאות בתוך מטעי אבוקדו.
הסיבה העיקרית לכך טמונה בהרכב הצוף של פרחי האבוקדו, שפשוט אינו אטרקטיבי מספיק לדבורי הדבש.
החיפוש שלהן אחר מזון מונע על ידי איכות הצוף, ופרחי האבוקדו מציעים:
- תכולת סוכר (סוכרוז) נמוכה, ומשמעותה: מעט אנרגיה.
- רמות אשלגן גבוהות, ודבורי הדבש נוטות להימנע ממנו.
במילים פשוטות, הצוף “לא שווה את המאמץ”.כתוצאה מכך, כמות הביקורים של דבורת דבש בפרח נותרת נמוכה – וההאבקה הופכת לפחות יעילה.
האס – הפרח הפחות מבוקש בתפריט
מבין זני האבוקדו, Hass נחשב להכי פחות מתגמל מבחינת הצוף.
במטעים שבהם שתולים מספר זנים, דבורי הדבש יימשכו לרוב לפרחים של זנים כמו Ettinger או Fuerte, שמציעים צוף מעט איכותי יותר או שמאפייני הפרחים שלהם מושכים יותר.
המשמעות היא, שדווקא Hass, הזן המסחרי הנפוץ ביותר בעולם, מקבל לעיתים מעט מדי ביקורים.
המשמעות עבור המגדלים
האבקה משפיעה ישירות על כמות החנטה ובהתאם, על כמות היבול.
כאשר דבורי הדבש אינן מבקרות בפרחים בזמן הנכון, או אינן נעות בין העצים לפי הצורך, התוצאה היא האבקה לקויה וירידה בפוטנציאל היבול, גם במטעים שבהם ישנה פעילות רבה של דבורים.
תמיכה בטבע בעזרת טכנולוגיה
כיום, כשמגדלים מחפשים דרכים לשפר את החנטה ולהפחית את התלות בפעילות הבלתי צפויה של דבורי הדבש, רבים פונים לגישות משלימות לשיפור ההאבקה. מניסיוננו בשטח, שימוש בשיטות האבקה ממוקדות המדמות את פעולת המאביקים הטבעיים, מסייע למגדלים רבים להגדיל משמעותית את היבול ולהבטיח תוצאות עקביות ואמינות יותר, גם בתנאים מאתגרים.